1, ש"ז, מ"ר אֲנִיצִים. – אניצי פשתן, גבעולי הפשתן מדוקים ונפוצים ולא סרוקים: אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר פשתן עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן (נדר' ז ג). גיזי צמר הבאות ממדינתן ואניצי2 פשתן ולשונות של ארגמן (ב"מ ב א). תנור שהסיקו וכו' להיות טומן בו אניצין של פשתן (תוספתא כלים ב"ק ד ד). יכול לא ילבש גיזי צמר ואניצי פשתן (ספרי, כי תצא רלב). סככה (את הסוכה) באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשרה (סוכה יב:). שמא שערה (של האשה) נאה דומה לאניצי פשתן (נדר' סו:).