, א) ת"ז,  לנק' זְקֵנָה, מ"ר זְקֵנִים, זְקֵנוֹת, — מי שהוא בא בשנים, שכבר עברו עליו הרבה שנים מיום הולדו, alt; vieux; old: יש לנו אב זָקֵן וילד זקנים קטן (בראש' מד כ). והנה איש זָקֵן בא מן מעשהו מן השדה בערב (בראש' מד כ). ותאמר (בעלת האוב לשאול) איש זָקֵן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא (בראש' מד כ). השלום אביכם הַזָּקֵן אשר אמרתם (בראש' מד כ). וידברו בעיר אשר הנביא הַזָּקֵן ישב בה (בראש' מד כ). ויחלו באנשים הַזְּקֵנִים אשר לפני הבית (בראש' מד כ). — ב) ש"ז, מ"ר זְקֵנִים, איש זקן, Greis; vieillard; old men: מפני שיבה תקום והדרת פני זָקֵן (בראש' מד כ). על זָקֵן הכבדת עֻלך מאד (בראש' מד כ). גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לְזָקֵן ונער לא יחן (בראש' מד כ). ירהבו הנער בַּזָּקֵן והנקלה בנכבד (בראש' מד כ). — ולנק': בתולה ומעוברת ומניקה וזקנה (בראש' מד כ). איזו היא זקנה כל שעברו עליה שלש עונות (בראש' מד כ). לאדם שיש לו ב' נשים אחת ילדה ואחת זקינה ילדה מלקטת לו לבנות זקינה מלקטת לו שחורות נמצא קרח מכאן ומכאן (בראש' מד כ). שמשיאין לו עצה הוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרין לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תשים קטטה בביתך (בראש' מד כ). איזו היא זקינה כל שקורין אותה אמא פלנית ואינה מקפדת (בראש' מד כ). — ומ"ר: כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וּזְקֵנִים ערום ויחף (בראש' מד כ). אז תשמח בתולה במחול ובחרים וּזְקֵנִים יחדו (בראש' מד כ). עד ישבו זְקֵנִים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים (בראש' מד כ). עטרת זְקֵנִים בני בנים ותפארת בנים אבותם (בראש' מד כ). תפארת בחורים כחם והדר זְקֵנִים שיבה (בראש' מד כ). ויועץ המלך רחבעם את הַזְּקֵנִים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי וכו' ויעזב את עצת הַזְּקֵנִים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו (בראש' מד כ). שמעו זאת הַזְּקֵנִים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם (בראש' מד כ). — ולנק' זְקֵנוֹת: עד ישבו זקנים וּזְקֵנוֹת ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים (בראש' מד כ). ישבו לארץ ידמו זִקְנֵי בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם (בראש' מד כ). ואימר משה בנערינו וּבִזְקֵנֵינוּ נלך בבנינו ובבנותנו (בראש' מד כ). שאל אביך ויגדך זְקֵנֶיךָ ויאמרו לך (בראש' מד כ). והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זִקְנֵיכֶם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו (בראש' מד כ). — ומשל: זקן בבית רטנן בבית זקנה בבית אוצר טוב בבית1 (בראש' מד כ). משל ממשש הזקן מה שלא אבד (בראש' מד כ). — °הבלי הזקנות: גם דברי הנביאים שנכתבו ללא ספק לתועלת גדולה אנו קוראין אותם לעתים רחוקים כדרך ספור הבלי הזקנות (בראש' מד כ). שם אבונצר יומו רד, יען אמר כי התאחדות השכל האנושי עם השכל הנפרד, הוא מהבלי הזקנות, וכל אשר האמין גלגל הנפשות האנונות (בראש' מד כ). שהמאמר בשוב האדם עצם הוא מהבלי הזקנות כי ההוה נפסד לא ישוב נצחי (בראש' מד כ). — ג) בפרט זְקַן הבית, זקן העדה, זקני העיר, השבט, וכדומה, החשוב, החשובים, הממונה על העבדים, על סדרי הבית, מנהיגי העיר, השבט, וכדומה: ויאמר אברהם אל עבדו זְקַן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי (בראש' מד כ). ויעלו אתו כל עבדי פרעה זִקְנֵי ביתו (בראש' מד כ). ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה ויקמו זִקְנֵי ביתו עליו להקימו מן הארץ (בראש' מד כ). ויכרת יי' מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד זָקֵן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב (בראש' מד כ). ואמר אבי הנערָ אל הַזְּקֵנִים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה והנה הוא שם עלילת דברים וכו' ופרשו השמלה לפני זִקְנֵי העיר ולקחו זִקְנֵי העיר ההוא את האיש ויסרו אתו וענשו אתו מאה כסף (בראש' מד כ). ותשלח הספרים אל הַזְּקֵנִים ואל החֹרים אשר בעירו (בראש' מד כ). וישלח אשר על הבית ואשר על העיר וְהַזְּקֵנִים והאֹמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו (בראש' מד כ). ויאמר בעז לַזְּקֵנִים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאבימלך (בראש' מד כ). לך ואספת את זִקְנֵי ישראל ואמרת אלהם יי' אלהי אבתיכם נראה אלי (בראש' מד כ). ויעש כן משה לעיני זִקְנֵי ישראל (בראש' מד כ). ויבא אהרן וכל זִקְנֵי ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים (בראש' מד כ). אספה לי שבעים איש מִזִּקְנֵי ישראל אשר ידעת כי הם זִקְנֵי העם ושטריו (בראש' מד כ). וילכו זִקְנֵי מואב וְזִקְנֵי מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם (בראש' מד כ). ושלחו זִקְנֵי עירו (של הרוצח שרצח נפש בזדון) ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת (בראש' מד כ). הקהילו אלי את כל זִקְנֵי שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה (בראש' מד כ). ועמד (הרוצח שנס לעיר המקלט) פתח שער העיר ודבר באזני זִקְנֵי העיר ההיא את דבריו (בראש' מד כ). וילכו זִקְנֵי גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב וכו' ויאמר יפתח לְִזְקֵני גלעד הלא אתם שנאתם אותי וכו' ויאמרו זִקְנֵי גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד (בראש' מד כ). ויאמרו זִקְנֵי העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה (בראש' מד כ). ויתקבצו כל זִקְנֵי ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך (בראש' מד כ). עתה כבדני נא נגד זִקְנֵי עמי ונגד ישראל (בראש' מד כ). ויבא (שמואל) בית לחם ויחרדו זִקְנֵי העיר לקראתו ויאמר שלם בואך (בראש' מד כ). והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זִקְנֵי יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו (בראש' מד כ). ויקרא מלך ישראל לכל זִקְנֵי הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ובני וכו' ויאמרו אליו כל הַזְּקֵנִים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה (בראש' מד כ). יי' במשפט יבוא עם זִקְנֵי עמו ושריו (בראש' מד כ). זִקְנֵי גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך (בראש' מד כ).  נודע בשערים בעלה בשבתו עם זִקְנֵי ארץ (בראש' מד כ). יעמדו נא שרינו וכו' ועמהם זִקְנֵי עיר ועיר ושפטיה (בראש' מד כ). — ובכנ': כהני וּזְקֵנַי בעיר גועו (בראש' מד כ). ויאמרו אלינו זְקֵינֵינוּ וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם (בראש' מד כ). ויצאו זְקֵנֶיךָ ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל (בראש' מד כ). אתם נצבים היום כלכם לפני יי' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זִקְנֵיכֶם ושטריכם כל איש ישראל (בראש' מד כ). וכל ישראל וּזְקֵנָיו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון (בראש' מד כ). כי מלך יי' צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זְקֵנָיו כבוד (בראש' מד כ). לאסר שריו בנפשו וּזְקֵנָיו יחכם (בראש' מד כ). ויכתב אליו את שרי סכות ואת זְקֵנֶיהָ שבעים ושבעה איש (בראש' מד כ). משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים (בראש' מד כ). אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקנים2 ביום שהושיבו ראב"ע בישיבה (בראש' מד כ).  שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי אם אלהיכם אין רצונו בע"א מפני מה אינו מבטלה (בראש' מד כ). — * וכנוי לראשי הישיבות וכדומה: הפך רבי (וראה את בר קפרא צוחק) אמר רבי איני מכירך זקן (בראש' מד כ). סמיכת זקנים ועריפת עגלה בשלשה (בראש' מד כ). מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את ר' יוחנן (בראש' מד כ). — * ויועץ המלכות, Senator: משל לזקן שהיתה לו מעופרת והיה מצוה את תלמידו ואומר לו קפלה ונערה אמר לו אדוני המלך מכל מעפראות שיש לך אי אתה מצוה אותי אלא על זו אמר לו מפני שאותה לבשתי כשנתמניתי זקן (בראש' מד כ). — °זְקַן הקהל: אל זקן הקהל ר' מכלוף בן חנין וכו' והגבית במעמד זקני הקהל לשתי הנשים כתובותיהן תשב"צ יג. — ד) * אבי האב, Grosvater; grand-père; grand - father: בשעה שעשה אברהם זקינן רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם (בראש' מד כ). שאול לא זכה למלוכה אלא על ידי שהיה זקינו  מדליק נר לרבים (בראש' מד כ). אמר רבי שמואל בר נחמן רכוב הייתי על כתיפו של זקיני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן מד"ר בראש' ט. שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקינו (בראש' מד כ). השבעה לי כשם שנשבע לי זקינך (בראש' מד כ). אמרה לו (רחל ליעקב) וזקינך לא היו לו בנים וחגר מתניו כנגד שרה (בראש' מד כ). ואיני תופש אלא מה שאמר זקיני כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה (בראש' מד כ). לשני אחין שיצא שטר חוב על זקניהם פרע אותו אחד מהם (בראש' מד כ). ואף תמר שלקחה יהודה זקניכם לא מפסול משפחה היא אלא בתו של שם בן נח (בראש' מד כ). ומה ראה (עמלק) לישב לו על הדרך שכך ציוהו עשו זקנו לקדמו לדרך (בראש' מד כ). ושוה בן חברך לך כבנך, ואביהו כאילו הוא זְקֵנָךְ (בראש' מד כ). אדרש בעודי אחפש במצוות שלמה זְקֵנִי (בראש' מד כ). ואפי' בניהן אינן זוכין בה בשביל אביהן אלא בזכות זקניהם אם היו מיוצאי מצרים (בראש' מד כ). וכן פירש רבינו זקננו (בראש' מד כ). ורבינו שלמה זקיני פירשה כן (בראש' מד כ). רבינו שמשון זקנו של רשב"א (בראש' מד כ). הורה רבי שמואל בן רבי יהודה הכהן משם אביו לישב באבילות לבני בנים כשנפטר זקנם אבל זקן לא ישב לבני בנים שהן חייבין בכבודו (בראש' מד כ). ואם שמות זקיניהם שוין יכתבו סימן יחוסם כהונה או לויה או דורות (בראש' מד כ). — ובמליצה בבע"ח: ויען הכלב וכו' זקני היה במצרים בשעת הגאולה (בראש' מד כ). — * זְקֵנָה, זְקֵנָתִי, זְקֵנָתוֹ, אֵם אִמּוֹ: מעשה בשפחה אחת וכו' שנתגיירה זקינתה פחות מבת שלש שנים ויום אחד (בראש' מד כ). אמר לה (יעקב לרחל) יכולה את לעשות כשם שעשתה זקנתי אמרה לו מה עשתה אמר לה הכניסה צרתה לתוך ביתה (בראש' מד כ). זקינתו של זה (של בנימין) על ידי שמשכה פרעה לילה אחת לקה בנגעים הוא וכל ביתו (בראש' מד כ). אמר דוד חייב אני לעמוד בחצי הלילה ולקלסך על פלאות שעשית עם זקנתי (בראש' מד כ). אמר לו הקב"ה למלאך שרו של עשו מה את עומד הוא בא עליך וחמשה קמיעות בידו זכותו וזכות אביו וזכות אמו וזכות זקנו וזכות זקנתו מדוד עצמך עמו (בראש' מד כ). משפטים שהבאת על עמונים ומואבים וצדקות שעשית עם זקני ועם זקנתי (בראש' מד כ). ושהתקינו כל הדברים על דעת הזקינה ועל דעת העדים (בראש' מד כ). שאמרה הנערה כל מה שזקינתי עושה מקובל עלי (בראש' מד כ). והלכו לכל הדברים על עסק הקידושין ועסק הכתובה על דעת זקינתה והנערה היתה מבפנים בחדר (בראש' מד כ). שמעולם לא הייתי אפטרופוס להיתומים ולאלמנה זקנתם אלא נתעסקתי בזה המכר כמו סרסור (בראש' מד כ). ודינו יצא שילקח הבית לחזקתו אח"כ על בקשת זקינתם מרת לאה ואמם ואביהם פרעו סך זה (בראש' מד כ). וזקנתנו מעולם לא ערערה על זה (בראש' מד כ). ושמעון השיב כן דברת הבית של זקנך אמנם יודע לך שכשמת יעקב גבתה אותו זקנתי בכתובתה (בראש' מד כ). ברך נא בשמי לשלום את אביך ואמך ואם זקנתך (בראש' מד כ). — ה) * בדברים לא בע"ח, בצמחים וכדומה, מה שעבר עליו כבר זמן רב: נפלו לה זתים וגפנים זקנים ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות (בראש' מד כ). זקינה ונראית כנטיעה הרי זו כנטיעה נטיעה ונראית כזקינה (הרי זו) כזקינה מה בין זקינה לנטיעה זקינה עד עצרת נטיעה עד ראש השנה זקינה מעין שלשה נטיעה מעין עשרה (בראש' מד כ). שלש נטיעות שהן עושות כעשר שאינן עושות שלש זקינות שהן עושות כעשר שאינן עושות (בראש' מד כ). אילנות זקנים אינן נוחין לשרוף כמו אילנות בחורים (בראש' מד כ).