שְׁמֻעוֹת רַבִּי פִינְחָס בֶּן-יָאִיר

א ¹

אִישׁ צַדִּיק וְעֹשֵׂה פֶלֶא הָיָה רַבִּי פִינְחָס בֶּן-יָאִיר וַיֵּצֵא

לוֹ שֵׁם בְּכָל-הָאָרֶץ: וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּלֶךְ בַּדֶּרֶךְ וַיָּסַר

אֶל אַחַת הֶעָרִים לָלוּן שָׁם: וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם

וַיִּצְעֲקוּ אָנָּא אִישׁ אֱלֹהִים הוֹשִׁיעָה נָּא: הִנֵּה עַכְבָּרִים

עָלוּ בִגְבוּלֵנוּ מַחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד: וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת-פְּרִי

אַדְמָתֵנוּ וְלַעֲבָדֶיךָ לֹא יַשְׁאִירוּ כָּל-מִחְיָה: וְאַחַד

מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ נִגַּשׁ אֵלָיו וַיִּקְרָא אֲהָהּ אֲדוֹנִי אִישׁ

הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ הִפְקִיד עַל יָדִי אֶבֶן אַחַת יְקָרָה: וַיֹּאמֶר

אֵלַי נַפְשְׁךָ תַּחְתֶּיהָ אִם תֹּאבַד מִיָּדְךָ וַיָּבֹא עַכְבָּר

וַיִּבְלָעֶהָ: וְעַתָּה כְּבֹא עַבְדְּךָ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהָאֶבֶן אֵין