היוצרים הנקראים ביותר
יוצרים מן המאגר
היצירות הנקראות ביותר החודש
- שלמה והתור המתהלל / חיים נחמן ביאליק
- אם רצון נפשכם (אגרת) / יהודה הלוי
- אזרח רענן פרח כשושנה / משה בן יעקב אבן עזרא
- לחם ומים / יהושע בן מאיר משה ברזלי
- בְּמוֹ יָדִי / רחל המשוררת
- מֶבָּט אַחֲרוֹן / משה בסוק
- שני יוסף / מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
- שי / רחל המשוררת
- לשון המראות של ביאליק / ישראל כהן
- לפני ארבע מאות שנה / בן אביגדור
היצירות החדשות ביותר
- אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר / ארתור רמבו / הלית ישורון
- אַשְׁמוֹרוֹת / ארתור רמבו / הלית ישורון
- מכתב לפּוֹל דֶּמְנִי / ארתור רמבו / הלית ישורון
- אוֹפֶלִי / ארתור רמבו / יצחק שנהר
- אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל / יונה בן יהודה (יבי)
- כֶּלֶב זֶה דָּבָר יָפֶה / דליה שלח
- הַיָּם שֶׁהִכְזִיב / דליה שלח
- בְּדִידוּת הִיא בֶּגֶד שִׁמּוּשִׁי מְאֹד / דליה שלח
- תְּהִלִּים, תֵּן שֵׁם: יְהִי חַסְדְּךָ עָלֵינֻ / אבות ישורון
- תְּהִלִּים, תֵּן שֵׁם: חַסְדְּךָ בַּבֹּקֶר / אבות ישורון
קודש וחול הם סימניה המיוחדים של הספרות העברית מיום היוֹתה עד היום הזה.
המושג קודש תופס בה מקום חשוב: כתבי-קודש, לשון-הקודש, גוי קדוש, ארץ הקדושה וכדומה. החיים מקודשים גם במותר, ומוסיפים מן הקודש אל החול. הספרים שאין להם קדושה מיוחדה נקראים בשם: ספרים חיצוניים, או: ספרי-חול. בלשון ההמון נקראים הם: ספרים טְרֵפים-ופְסולים.
הקודש והחול מתנגשים ולפעמים גם מתגוששים בספרותנו. בגבולותיה ותחומיה הם יונקים זה מזה וגם בולעים זה את זה.
הקוֹדש והחול בספרותנו, כשהם נפגשים בגבול צר וחד כחודו של מחט, אז או שהם מגבירים זה את זה, או שהם מחלישים זה את זה. ויש גם שהם מִשְׁתַּנים מזה לזה: הקודש נעשה חול והחול נעשה קודש, ולפעמים גם קודש-קדשים. דוגמה מוֹפתית: שיר השירים. הספרות הקַבָּלִית והחסידית עשירה היא בדוגמאות כאלה.
המעבר מן הקודש אל החול ולהפך יש לו, בספרותנו, מדרגות שונות מלמעלה למטה, ומלמטה למעלה, בחינת סולם מוּצב ארצָה וראשו מגיע השמַימָה.
***
הספרות העברית באלפי שנות קיומה מתנועעת ומתלבטת בין שני הצירים האלה: בין קודש וחול. פּעם היא נמשכת ונעתקת לציר אחד, ופעם – לציר-שכנגד. בין שני הצירים האלה יש להכיר בספרותנו, בכל תקופותיה ושכבותיה, שני זרמים: הכלָליוּת (האוניברסאליות) והלאומיות.
בכל ספרותנו, מהעתיקה עד היותר חדשה, אתה מוצא שני יסודות עיקריים: הלכה ואגדה. חייב אדם מישראל לעשות או להתנהג כך וכך! אָסור לאדם מישראל לעשות או להתנהג כזה וכזה. אלה הם דברים קבועים במסמרות. יִקוֹב הדין את ההר. אין ויתור אף כּמְלוֹא נימָה. עשֵׂה! או: לא תעשֶׂה!
יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.
זרקור על יצירה
אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה
עד כה העלינו למאגר 13318 יצירות מאת 545 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.
בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.
נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!