היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יוסף זליגר
לדף היוצר
יוסף זליגר (1872‏-1919)
פילוסוף, סופר ומשורר, מורה, עיתונאי ועסקן ציבור.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. כדברך (שירה)
  2. אל האדון ד"ר עמיל ביק בלבוב (מכתבים)
  3. יַחְדָו (שירה)
  4. דרישה אל המתים (מאמרים ומסות)
  5. גן עדן וגהינֹם (עיון)
יצירה בהפתעה

מכל ארצות-הגולה, ששמה נפוֹצו בני עמנו, היתה תורכיה הארץ היחידה שלא נתעוררה בה “שאלת היהודים”. בזמן שבכל ארצות אירופה ישבו היהודים כלואים בתוך הגיטו הצר והמחניק, משוללי-זכויות, נלחצים ונרדפים בלי חשך מאת הממשלות והעמים שבקירבם ישבו – נהנו היהודים בתורכיה מחופש גמור, לא ידעו מכל הגבלות והעקות1 מיוחדות. כל הארץ לאורכה ולרוחבה היתה פתוחה לפניהם, והיו רשאים להתישב ולהתעסק באשר בחרו. וכאשר גורשו יהודי ספרד מארצם, מצאו בממלכה העותמנית מיקלט בטוח ויחס אנושי, שלא פגשו בשום ארץ אחרת. העם התורכי לא רק פתח לפני הגולים העברים את שערי ארצו, אלא גם זיכה אותם בכל הזכויות האזרחיות; ומלבד עבודת הצבא, שהיתה קדושה ל“מאמינים” – יכלו היהודים לתפוס מקום בכל המשרות המדיניות והציבוריות, מהמדרגה התחתונה עד המדרגה היותר עליונה.

וכשם שהיו היהודים שוים בזכויותיהם עם שאר העמים בתור אזרחים, כך היו שוים עמהם גם בתור אומה. כל ענייניהם הלאומייים, כמו ענייני הדת, הקהילה, בתי-הספר, מוסדות הצדקה וכדומה, היו מסורים בידי השלטון-העצמי הלאומי, האוטונומיה הקולטורית, שבראשה עומד החכם-באשי הראשי, כעין מה שהיה “הנשיא” בארץ-ישראל, ו“ריש גלותא” בבבל.

וכך ישבו היהודים בתורכיה שלווים ובטוחים, מרוצים ממצבם המדיני ומבלי דאוֹג דאגת העתיד. נאמנים היו בבריתם לממשלה התורכית, כשם שזו היתה נאמנה בבריתה להם, וכל אינטרסים מדיניים-לאומיים מיוחדים לא היו להם.

כזה היה מצב-הדברים בימי המשטר הישן.

המהפיכה המדינית לא הכניסה לכאורה כל שינוי במצב היהודים בתור כאלה.

ובשעה, שבכל ארצות אירופה היו היהודים משוללי-הזכויות משתתפים באופן היותר אקטיבי בתנועות-השחרור המדיניות, והלוחמים העברים עמדו תמיד במלחמת החירות בשורות הראשונות ותפסו את המקום הראשי גם בכמותם – לפי ערך מספרם לשאר התושבים – כמו שראינו במאה שעברה בגרמניה ובאוסטריה ובימינו אלה ברוסיה – הנה כאן בתורכיה, מתיחסים היהודים מנקודת-המבט של ענייניהם הלאומיים בשיויון-נפש למלחמה ולהעבודה המדינית.

לומדים הם כאן גזירה שוה מן העבר על העתיד: כשם שתמיד התיחסו התורכים אליהם בידידוּת ובאימון, וכשם ששאלת היהודים לא נתעוררה בתורכיה עד היום – כך יהיה גם להבא. ולפיכך אין צורך בעבודה מדינית עברית מיוחדת, בכדי להגן על זכויותיהם האזרחיות, המדיניות והלאומיות.

אבל כמה שטחי וכוזב מבט זה וכמה מסוכנת לעתידה הלאומי של היהדות העותמנית אי-השתתפות זו במלחמה המדינית!


  1. ftn1  ↩

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13318 יצירות מאת 545 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!